הכרעת דין בתיק תת"ע 2209-04-13

כנגד הנאשם נרשמה ביום 17.11.12 הודעת תשלום קנס בגין כניסה לצומת לא פנוי בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 03.07.13 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה עורך הדו"ח השוטר מתנדב מרדכי פלדמן מית"מ יפתח, [להלן: "השוטר"]  והוגש הדו"ח (ת/1).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה :

ביום 17.11.12 בסמוך לשעה 13:40 נהג הנאשם מונית מרצדס, בתל אביב, בדרך שלמה ממערב למזרח, התקרב לצומת עם רחוב קיבוץ גלויות.

הצומת כאמור מרומזר, ובכיוון נסיעת הנאשם לפני הצומת על פני הכביש, משורטט לרוחב הנתיב קו עצירה לבן.  הנאשם נסע כמתואר כאשר מאחוריו נוסעת ניידת משטרה "אור ירוק" נהוגה ע"י השוטר.

נטען כנגד הנאשם כי בהגיעו לצומת כאמור נצפה על ידי השוטר כאשר הוא עומד ראשון ברמזור באור אדום. לפתע, החל בנסיעה איטית, כאשר הוא חוצה את קו העצירה ונכנס לצומת ונעמד בתוך הצומת כאשר כל הרכב כולל הגלגלים האחוריים מעברו של קו העצירה.

לטענת השוטר, במצב בו נעמד הנאשם בצומת כמתואר, חסם את נתיב נסיעתם של כלי רכב אשר היו מגיעים מכיוון רחוב הרבי מבכרך לכיוון קיבוץ גלויות.

בכך טוענת המאשימה כי הנאשם לא מילא אחר הוראות התמרור ב-37, המוצב בכיוון נסיעתו, ועבר עבירה של אי ציות לתמרור,  כמיוחס לו בכתב האישום.

על פי גרסת הנאשם, הגיע לצומת כאמור בנסיעה, כאשר האור ברמזור התחלף לטענתו מירוק לצהוב, עצר את רכבו לפני קו העצירה, אולם הרכב התדרדר מעט קדימה, כ- 10 עד 30 ס"מ ובכך עבר מעט את קו העצירה. 

הנאשם כופר בכך שהרכב כולו עבר את קו העצירה וכן כופר בכך שהרכב הפריע לתנועה בכך שחסם  לכאורה את רוחב הנתיב בצומת. בנוסף טוען הנאשם כי ביום המקרה צוהרי יום שבת לא היווה כל הפרטה לתנועה.

זאת ועוד הנאשם טוען כי השוטר המציא את כל העניין, השוטר "משקר" וכן לטענת הנאשם השוטר כלל וכלל לא נסע בניידת מאחוריו אלא עמד עם הניידת בצד ימין של הכביד כאשר הנאשם חלף על פניו בנסיעה.

הנאשם הגיש לי 5 תמונות שצילם לדבריו בעצמו, להמחשה, המציגות את הצומת מזוויות שונות, כאשר הנאשם העמיד את המונית באופן זהה לדבריו לאופן שבו עצר את הרכב ברמזור לפני הצומת, כנטען על ידו ביום המקרה כאשר הרכב בולט מעט אחרי קו העצירה.

לאור כל האמור, ומכאן נובעת  כפירתו.

העיד בפני השוטר ונחקר ע"י הנאשם בחקירה נגדית, בה עומת עם טענות הנאשם כאמור. העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו. הוגשו מטעמו התמונות שצילם והנאשם עמד אף הוא בחקירה נגדית ע"י התובע.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם, שמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.    עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מיקומו, מיקום קו העצירה, מסלול נסיעת הנאשם, מקום עצירת הנאשם לאחר כריזת השוטר לו לעצור, ומכלול העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.    עדותו של עד התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם. התרשמתי כי הדו"ח שערך השוטר, כמו עדותו בבימ"ש היו מדויקים ומפורטים דיים.

3.   הנאשם ביקש להראות לביהמ"ש כי השוטר לא נסע אחריו אלא עמד בצד ימין ואולי ממיקום זה לא יכול היה השוטר להבחין בקו העצירה. ראשית, לא מצאתי יסוד לחשוד בשוטר כי יבדה גרסה שקרית (כפי שטען הנאשם) לעניין נסיעתו בניידת אחרי הנאשם. שנית, בתמונות  שצילם הנאשם נראה הצומת היטב, מדובר בצומת גדול ובו סימון ברור של קו העצירה, ונראה שדה ראייה פתוח בכיוון הנסיעה של הנאשם.